Collected from HeArukh Meilah 17b – הערוך על סדר הש"ס מעילה יז:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

יֵלֵךְ ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי שֶׁהוּא מְלוּמָּד בְּנִסִּים וְאַחֲרָיו מִי יֵלֵךְ ר״ארַבִּי אֶלְעָזָר בַּר ר׳רַבִּי יוֹסֵי. אָמַר לָהֶם רַבִּי יוֹסֵי וְאִילּוּ הָיָה אַבָּא חֲלַפְתָּא קַיָּים יְכוֹלִין אַתֶּם לוֹמַר לוֹ תֵּן בִּנְךָ לַהֲרִיגָה אָמַר לָהֶם ר׳ שִׁמְעוֹן אִילּוּ הָיָה יוֹחַאי אַבָּא קַיָּים יְכוֹלִין אַתֶּם לוֹמַר לוֹ תֵּן בִּנְךָ לַהֲרִיגָה. אֲמַר לְהוּ רַבִּי יוֹסֵי אֲנָא אָזְלִין דִּלְמָא עָנֵישׁ לֵיהּ ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּקָא מִסְתְּפֵינָא קַבֵּיל עֲלֵיהּ דְּלָא לִיעְנְשֵׁיהּ אֲפִילּוּ הָכִי עַנְשֵׁיהּ. כְּשֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה זוֹ בִּפְנֵיהֶם מִנַּיִן לְדַם הַשֶּׁרֶץ שֶׁהוּא טָמֵא עִקֵּם פִּיו ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר {ויקרא י״א:כ״ט} וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא אֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן מֵעֲקִימַת שְׂפָתֶיךָ אַתָּה נִיכָּר שֶׁתַּלְמִיד חָכָם אַתָּה אַל יַחְזוֹר הַבֵּן אֵצֶל אָבִיו. יָצָא לִקְרָאתוֹ בֶּן תְּמַלְיוֹן רְצוֹנְכֶם אָבוֹא עִמָּכֶם בָּכָה ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר מַה שִּׁפְחָה שֶׁל בֵּית אַבָּא נִזְדַּמֵּן לָהּ מַלְאָךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וַאֲנִי לֹא פַּעַם אַחַת יָבֹא הַנֵּס מִכׇּל מָקוֹם. קְדֵים הוּא עַל בִּבְרַתֵּיהּ דְּקֵיסָר כִּי מְטָא הָתָם אָמַר בֶּן תְּמַלְיוֹן צֵא בֶּן תְּמַלְיוֹן צֵא וְכֵיוָן דִּקְרוֹ לֵיהּ נְפַק אֲזַל אֲמַר לְהוֹן שְׁאִילוּ כׇּל מָה דְּאִית לְכוֹן לְמִישְׁאַל וְעַיְּילִינְהוּ לְגִנְזֵיהּ לִשְׁקוֹל כֹּל דְּבָעוּ אַשְׁכַּחוּ הָהוּא אִיגְּרָא שַׁקְלוּהָ וּקְרָעוּהָ. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי יוֹסֵי אֲנִי רְאִיתִיהָ בָּעִיר [רוֹמִי] וַהֲווֹ עָלֶיהָ כַּמָּה טִיפֵּי דָמִים.: מתני׳מַתְנִיתִין: הַפִּיגּוּל וְהַנּוֹתָר אֵין מִצְטָרְפִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן שְׁנֵי שֵׁמוֹת הַשֶּׁרֶץ וְהַנְּבֵלָה וְכֵן ^אהַנְּבֵלָה וּבְשַׂר הַמֵּת אֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לְטַמֵּא אֲפִילּוּ בַּקַּל שֶׁבִּשְׁנֵיהֶן.: גמ׳גְּמָרָא: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל לֹא שָׁנוּ אֶלָּא ^בלְטוּמְאַת הַיָּדַיִם דְּמִדְּרַבָּנַן הִיא אֲבָל לְעִנְיַן אֲכִילָה ^גמִצְטָרְפִין דְּתַנְיָא ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר {שמות כ״ט:ל״ד} לֹא יֵאָכֵל כִּי קֹדֶשׁ הוּא כֹּל שֶׁבַּקֹּדֶשׁ פָּסוּל בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתוֹ.: מתני׳מַתְנִיתִין: הָאוֹכֶל שֶׁנִּטְמָא בְּאַב הַטּוּמְאָה וְשֶׁנִּטְמָא בִּוְלַד הַטּוּמְאָה ^דמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לְטַמֵּא בַּקַּל שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם ^הכׇּל הָאוֹכָלִים מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לִפְסוֹל הַגְּוִיָּיה כְּבַחֲצִי פְרָס. ^וכְּבִמְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת לְעֵירוּב ^זוּכְבֵיצָה לְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין ^חוְכִגְרוֹגֶרֶת לְהוֹצָאַת שַׁבָּת ^טוּכְכוֹתֶבֶת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים ^יכׇּל הַמַּשְׁקִין מִצְטָרְפִין זוֹ עִם זוֹ לִפְסוֹל אֶת הַגְּוִיָּיה בִּרְבִיעִית ^כוְכִמְלֹא לוּגְמָא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.: גמ׳גְּמָרָא: תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מָה טַעַם שֶׁאֶפְשָׁר לַשֵּׁנִי שֶׁיֵּעָשֶׂה רִאשׁוֹן וּמִי קָא עָבֵיד שֵׁנִי רִאשׁוֹן הָא לָא אֶפְשָׁר. אָמַר רָבָא הָכִי קָאָמַר מִי גָּרַם לַשֵּׁנִי לָאו רִאשׁוֹן רַב אָשֵׁי אָמַר רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי לְגַבֵּי שְׁלִישִׁי בְּנֵי חֲדָא בִּיקְתָּא אִינּוּן.:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות טומאת אוכלין ד׳:י״א

^ב רמב״ם הלכות שאר אבות הטומאות ח׳:ג׳

^ג רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין י״ח:י״א

^ד רמב״ם הלכות טומאת אוכלין ד׳:י״ב

^ה רמב״ם הלכות שאר אבות הטומאות ח׳:י״א

^ו רמב״ם הלכות עירובין א׳:י״א
טור אורח חיים שפ״ו:ד׳
שולחן ערוך אורח חיים שפ״ו:ד׳

^ז רמב״ם הלכות טומאת אוכלין ד׳:ג׳

^ח רמב״ם הלכות שבת י״ח:א׳

^ט רמב״ם הלכות שביתת עשור ב׳:א׳

^י רמב״ם הלכות טומאת אוכלין ד׳:ג׳
רמב״ם הלכות שאר אבות הטומאות ח׳:י״א

^כ רמב״ם הלכות שביתת עשור ב׳:א׳

ערך אזדא
אזדא – ^אנפק אזדא (מעילה י״ז:) במעילה בגמרא דסוף פרק קדשי המזבח פי׳ יצא והלך כמו מלתא מיני אזדא וכל בכל מקום שיאמר אזדא פלוני לטעמיה.

ערך בקת
בקת – ^ב(יבמות פד.) אלא משום בקתא פירוש משום זו הסמוכה לה במשנה והוא חלל שנשא כשרה ואיידי דתצא בבת בקתא נשא תנא סיפא נמי נשא. (כתובות נד.) תני רב יוסף בביתי ולא בביקתי פי׳ בהרויח בביתי ולא בעקתי בדוחקי. (כתובות קג) בגמרא אלמנה שאמר׳ אי אפשי. (מנחות כד) בסוף הלכה שתי מנחות אביי אמר אפי׳ מטמא אחד מהן נמי שניהן מצטרפין מאי טעמא כולהו נמי בני בקתא דהדדי ננהו. (מעילה יז) רב אשי אמר ראשון ושני לגבי שלישי בני חדא בקתא אינון. (שבת עז) בקתא בי עקתא פירש בית קטן שאינו אלא ד׳ אמות על ד׳ אמות ואינו גבוה למעלה אלא כג׳ אמות לפיכך קורא אותה בי עקתא כלומר מקום צר הוא ושני ענינים לבקתא יש לשון שכינו׳ ויש לשון בית.

ערך גזיה
גזיה – ^ג(עירובין כט.) מצטרפין לפסול את הגויה בכחצי פרס. (כריתות י״ג.) כל האוכלין מצטרפין לפסול את הגויה בכחצי פרס בכדי אכילת פרס כיצד אכל וחזר ואכל אם יש מתחילת אכילה ראשונה ועד סוף אכילה אחרונה כדי אכילת פרס מצטרפי׳ יותר מכן אין מצטרפין לא התירו לו לאכול פחות מכשיעור לירד ולטבול ירד וטבל ועלה והשלימו מצטרף וכו׳. (כתובות סד) רבי שמעון אומר ב׳ ידות לככר מג׳ ככרות לקב חציה לבית המנוגע וחצי חציה לפסול את הגויה ובריש מסכת טהרות ובחצי פרס לפסול את הגויה ובסוף מקואות כל האוכלים מצטרפי׳ לפסול את הגויה בכחצי פרס כל המשקות מצטרפי׳ לפסול את הגויה ברביעית וכו׳. (מעילה י״ז) כל האוכלים מצטרפין כחצי פרס לפסול את הגויה במזון שתי סעודות בעירוב כביצה לטמא טומאת אוכלין כגרוגרת להוצאת שבת ככותבת ליום הכפורים כל המשקין מצטרפין לפסול את הגויה ברביעית. (עירובין פב) חציה לבית המנוגע וחצי חציה לפסול את הגויה גמ׳ תנא וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין פי׳ לר״ש שתי ידות לככר הן ב׳ סעודות וכל ככר ח׳ בצים שהקב כ״ד בצים וחצי הככר שהוא ד׳ בצים הוא הפרס ששנינו הנכנס לבית המנוגע הוא טמא מיד והן טהורים עד שישהא בכדי אכילת פרס פת חטים כו׳ וחצי חציו שהוא חצי פרס הוא ב׳ בצים לפסול את הגויה שהאוכל כשיעור הזה אוכלין טמאין נפסל גופו מלאכול בתרומה עד שיטבל ויש שפי׳ שאם נגע בה פסולה והוא ששנינו כל האוכלין מצטרפין לפסול את הגויה בכחצי פרס וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין בכביצה: (יומא פ) אמר ליה רב פפא הנח לטומאת גויה דלאו דאורייתא פירוש פרס חצי חלה שהוא כל האוכלין מצטרפין לפסול הגויה בכחצי פרם כלומר אם אכל מעט לחם טמא ומעט בשר טמא אם יש בשניהם שיעור חצי פרס נטמא גופו מלאכול בתרומה וזו היא טומאת גויות ועל זה התקין רבינא אם שהה מתחלת אכילת נותר או פגול שאיסורו כזית ואכל במעט מעט עד שהשלימו לכזית כשיעור פרס נצטרפו כל האכילות וחייב ואם שהה יותר מזה אין מצטרפין אלא בטל המעט במיעוטו ואכילת אוכלין טמאין חצי פרס מעט מעט כשיעור שהיית אכילת פרס מצטרפין ונטמא הגוף ואם הוא שיעור שיהוי יותר מזה בטלו האוכלין ובשיעור אחד לכזית שיעור א׳ לחצי פרס ופריק לה רב פפא הנח לטומאת גויות דמדרבנן היא לפיכך מקילין בהיזה פי׳ ר״ח ז״ל. ורבינו ניסים זצ״ל פי׳ טומאת גויות לאו דאורייתא מי שאכל אוכלין טמאין ושתה משקין טמאין שפוסל את התרומה ומי״ח דברים שגזרו בו ביום הוא דתנן ואלו פוסלין את התרומה האוכל אוכל ראשון ואוכל שני והשותה משקין טמאין (שבת יד) אוכל ראשון ואוכל שני מאי טעמא גזרו בו רבנן טומאה וכו׳ ושניא מטומאה דאורייתא דאלו טומאה דאוריתא טמא לתרומה טומאת ערב ובעי הערב שמש והאי כיון דטבל טהור ולא בעי הערב שמש דתניא בסיפר׳ אין האוכל אוכלין טמאין ולא השותה משקין טמאין טמא טומאת ערב.

ערך גז
גז – ^ד(שבת סג.) ומשתכחא בי גזא דצמצמא מלכא. (יומא נא:) שאני בי גזא דאהרן דאפקורי אפקריה רחמנ׳ לגבי אחיו הכהנים (הוריות ט) אמר ליה דידך או דגזא. (חולין קלט) ושמואל כל היכא דאיתנהו בי גזא דרחמנא קיימי דכתיב לה׳ הארץ ומלואה ס״א בגנזא (מעילה יז) אמר להו שאילו כל מאי דאית לכי ועולו לבי גזא ושקלו כל מאי דבעיתו. (גיטין סח) מאי טעמא כי חזיתא לההוא קיסתא אחיכת דהוה יתיב אבי גזא לקסום מאי דאיכא תותי (א״ב: פי׳ בלשון יוני אוצר של דברים חשובים והוא מלה פרסית אשר הועתקה ללשון יוני וכן אנגריא).רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

^א [אוים געהן.]

^ב [נאכבארשפט נעהע.]

^ג [לייב קערפער.]

^ד [שאטצע.]

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון